מה הקשר בין המצאת החשמל ל IT?

ענת צויק, יועצת ארגונית

 

לפני כמאה שנה הוצגה לעולם המצאת החשמל. המצאה זו כשלעצמה, לא השפיעה על פריון העבודה. בלונדון ובניו- יורק היו תחנות לייצור חשמל, כבר ב- 1881 ועדיין מפעלים המשיכו להתבסס על קיטור. רק לאחר כ- 40 שנה, הצליחו מהנדסים להבין כיצד ניתן לארגן מחדש את המפעלים ותהליכי העבודה ולהשתמש בחשמל כדי לשפר את פריון העבודה.

 

פריון עבודה, הוא כמות התפוקה המתקבלת ביחס לכל יחידת תשומה. פעמים רבות נמדד הגידול בפריון העבודה כגידול בתפוקה ליחידת זמן. אולם, ייתכן גידול בפריון העבודה גם ללא שינוי בתפוקה ליחידת זמן, אלא דרך שיפור איכות התוצרת, חסכון בחומרי גלם וכדומה.

 

על- פי בריניולפסון והיט (1998), הצמיחה בפריון אינה מגיעה מעבודה קשה יותר (עבודה קשה יותר משפיעה על התפוקה אך מעלה גם את התשומה, כך גם השקעה מרובה יותר של הון או חומרי גלם). הצמיחה בפריון מגיעה מעבודה חכמה יותר- כלומר, מאימוץ של טכנולוגיות חדשות ושיטות ייצור חדשות. לאחר המצאת הקיטור והמצאת החשמל, הטכנולוגיה הבאה אשר משפיעה, בעידן האחרון, על פריון העבודה היא המחשוב. בדגש על הפיכת המחשבים לנגישים, זמינים ויעילים = טכנולוגית מידע (IT).

 

למרות ההתפתחות העצומה בתחום המחשבים וטכנולוגית המידע, מחקרים משנות ה- 80 לא הראו שיפור משמעותי בפריון העבודה של ארגונים רבים. מחקרים אחרים מראים כי ישנם הבדלים משמעותיים בפריון העבודה בין ארגונים שונים, אשר השקיעו סכומי כסף זהים בטכנולוגיות מידע.

 

בריניולפסון והיט (1998), ערכו מחקר השוואתי בין ארגונים שונים אשר השקיעו בטכנולוגית מידע והפיקו תוצאות שונות. על- פי החוקרים התשובה להבדלים היא אלו ארגונים השקיעו בתהליכים משלימים. כלומר, התועלת הטובה ביותר מתהליך מחשוב מתממשת כאשר ההשקעה במחשבים מלווה בהשקעה משלימה באסטרטגיות חדשות, תהליכי עבודה חדשים ושינוי ארגוני כולל.

 

השאלה אשר מנהלים המטמיעים טכנולוגיות מידע, צריכים לשאול את עצמם, אינה "כיצד ההשקעה תשתלם?", אלא, "כיצד ניתן לנצל בצורה הטובה ביותר את המחשבים?".

 

המחקר מראה למעשה, כי מחצית מהערך של טכנולוגיית המידע, מגיעה ממאפיינים שונים של הארגונים, בעוד שהחלק השני מגיע מההשקעה בטכנולוגיה עצמה. כל החברות השקיעו למעשה בטכנולוגיה, אך רק חלקן השקיעו בהטמעה והתאמת הארגון דרך שינוי תהליכים.

 

הסיבה לכך שרק חלק מהארגונים משקיעים את ההשקעה המשלימה הנדרשת בשינוי ארגוני, היא כפי הנראה, מכיוון שלעומת השקעה יחסית פשוטה בטכנולוגיה, ההשקעה בשינוי הארגוני היא איטית, יקרה, צורכת זמן רב ופירותיה יראו בעיקר בטווח הארוך ולאוו דווקא בטווח הקצר.

 

"In other word, for every dollar of IT there are several dollars of organizational investment that when combined, generate the large rise in measured firm productivity and value." [2]

בצד ההשקעה בשינוי הארגוני, יש להשקיע אנרגיה ומשאבים בסיוע וחיבור העובדים לשינוי. כל תהליך קם ונופל, על תמיכת אנשי הארגון בו. אחת הבעיות המרכזיות בהטמעת מערכות מידע ושיפור ארגוני, היא שהעובדים שמרו על שיטות העבודה הישנות. לא מתוך מטרה מודעת לחבל בשינוי, אלא מתוך הרגלים מושרשים.

 

לכל מי שהשתתף, תמך או הוביל תהליך שינוי ארגוני, ידוע כי הקושי האמיתי הוא, לחבר את האנשים אל השינוי ולהוביל אותם בתוכו. ברוב המקרים, הקושי נובע מפחד משינוי באשר הוא שינוי. גם אם השינוי נדרש וברור לכל, באופן רציונאלי, שהשינוי ישפר, יקדם ואף יקל על העבודה., הרי שרגשית השינוי מפחיד בדרישתו מאנשים, לוותר על הרגליהם. עם קושי זה חובה להתמודד, כל ניסיון לשימו בצד ולהתעלם ממנו, ייכשל.

 

Rollins d.,Edwards D.& Bradfield A. (1998), מציינים מספר סיבות לקושי בקבלת שינוי:

 

א. חשש מאיבוד דבר בעל- ערך- השפעת השינוי על הפרט.

ב. חשש מהלא נודע- רוב האנשים מרגישים בנוח בסביבה מוכרת וידועה.

ג. אי הבנת השינוי ומשמעותו- חוסר הבנה של מטרת השינוי עלול לייצר פרשנות מוטעית, כלפי התהליך וכוונתו.

ד. סבילות נמוכה לשינויים- הפרט עלול להתנגד לשינויים, בעקבות חשש שלא יצליח לפתח את הכישורים הנדרשים.

במקביל לשינוי בשיטות ודפוסי העבודה, נדרש שינוי גם בדפוסי הניהול. דפוסי הניהול המתקשרים לעבודה יעילה עם מערכות מידע, אינם דפוסים היררכיים סטנדרטיים. כדי להצליח בהטמעת המערכות ועבודה יעילה עימם, יש לבזר את האחריות והסמכות למטה. הציפייה היא שברמות הנמוכות יותר של האנשים תהיה אפשרות להזין מידע ולהשתמש בו.

 

רשימת מקורות-

1.Brynjolfsson, Erik, 2004, "Productivity's Technology Iceberg", Technology Review, MIT.

2. Brynjolfsson, Erik, Hitt, M. Lorin,1998, "Beyond the Productivity Paradox: Computer are the Catalyst For Bigger Changes".

3. הארפורד טים, "הכלכלן הסמוי", פיננשל טיימס- תורגם ע"י עיתון "גלובס", 7 ביוני 2007, עמ' 8.

4. מילון חילן טק לשכר ותנאי עבודה.